דף הבית arrow מילון העוגן

 

תודות

תודה על התוספות (לפי סדר א"ב):

לשרגא אגם, יהודית אסקפה, יוסי בן-דוד, גבי בן-דור, גדעון בן-דור, יהודית בר-נתן (דויטלבאום), אורית ברמן, הדס ברנע, מרים ואוטי גולדברגר, אורי גל, מירה דמארי (אלק), עופרה יהב (זכאי), נירה נהר, חגית נסימוב, חנה רפסון (לייכט), מיכל פאלק (גוטרמן) , איה שטרס (אלק), אורלי שלם (אילן).

מילון העוגן הדפס שלח לחבר
אורית לוי-לידר   

המילון המחודש להעוגנית מיושנת

השתדלנו ככל האפשר להכניס למילון ביטויים שהיו בשימוש רק בהעוגן, לא ביטויי-קיבוץ כלליים כמו "כביסת חיילים", ולהשאיר מחוץ למילון ביטויים או כינויים פוגעים.  

א  ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

 

 

 

isolatsia2_gut_s.jpgאיזולציה
 

ambatia2_gut_s.jpg

  אמבטיות 

  batkele_elek_s.jpg

  בנצ'יק ובתקל'ה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

jamoosim_s_galit.jpg הג'מוסים

   

big-lawn.jpg הדשא הגדול

    saba-katz_s.jpg

הצריף של סבא חרובים

 

 

 

 

 

 

 

   

 

sela-pircha-elek-s.jpg גרביים לקרה

 

 

 

 

  laundret_e_s.jpg

להשליך כביסה (ברקע)

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

                                      

    

 

moshe-peel.jpg

       מוישה פיל 

 

          

 

 

 

 

  kitchen3_e_s.jpg

מנה

 

 

 

 

 

 

 

 

haircut2.jpgתספורת סבתא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

fru-fru.jpg

         פרו-פרו

 

 

 

 



אוליביה, פולי, עומרה - סוסים מיתולוגיים.
אחת בטוסיק - מכה בטוסיק. פעם זה היה אמצעי חינוכי לגיטימי, אפילו אצלנו.
אטריות עם כרוב - תוספת מהשולחן המזרח-אירופי.
אטריות עם פרג, אטריות עם אגוזים
- מנות אחרונות מהשולחן המזרח-אירופי.
איזולציה - (ניסו להמיר את השם ל”בידוד” העברי, אבל זה לא ממש הצליח): בית ילדים מיוחד לחולים.
אישטנם - אלוהים שלי (עד היום הנ"ל קיים בלקסיקון הביטויים של בוגרי העוגן).
אליס, אוליבר
- טרקטורים מיתולוגיים.
אה-אה (מנוקד בשני סגולים) - יציאת מעיים (בגיל הרך).
אמבטיות
- כך כונו האלמנטים הכבדים המעטרים את גגו של חדר האוכל החדש.
אס
פקה קטנה - הכלבו של פעם. קנו שם בתלושים שקיבלו בתקציב חודשי.
ארבע, בַארבע
(בה”א הידיעה) - אחר הצהריים.   

בגדי שבת - הבגדים שלובשים אחר הצהריים, להבדיל מבגדי עבודה, (שבקיבוצים אחרים נקראו בגדי בוקר).
בויבריק - ביטוי של קבוצת “הדר”. מתייחס לאקליפטוס כרות בקצה המזרחי של הפרדס בצפון הקיבוץ.
בונדאש - לחם מטוגן בביצה.
בית שיבולים - הבית הסיעודי בקיבוץ העוגן, ע"ש קבוצת שיבולים שהיתה הראשונה לאכלס את הבניין.
במקום - כמו בכל הקיבוצים, אין צורך להסביר.
בנצ’יק - בן צעיר בצ’כית.
בתקל’ה - בת צעירה כנ”ל.
בעד = כדי: באתי "בעד", הייתי "בעד" - כדי להביא או לקחת משהו.
בריכת האגירה - בריכת מים להשקיה באיזור שלושת העצים (ע”ע), שנקשרו בה מאות סיפורים על מעשי קונדס, אסונות קטנים ומעשיות שהשתיקה יפה להן.

גבולות - השכונה הדרומית והנמוכה ביותר בקיבוץ. לגבולות “ירדו”. שם השכונה (התואם את דרומיותה) בא לה מעיקר יושביה המקוריים - הגבולותאים, חברים שעברו אלינו מגבולות.
גבינת תינוקות - פשטידת גבינה נחשקת ביותר, עשויה גבינה שמנה בתוספת ביצים, סוכר ותמצית וניל, שבושלה בסטימר ויועדה לתינוקות. אחד מתפקידיה העיקריים של מנהלת מטבח הילדים היה לשמור על האוצר מפני גזילה, לטובת עוללינו בעריסתם.
ג'ילה - כך קראו בהעוגן למה שאחר כך כונה ג'לי, או ג'לי בזק.
גני אסוף - מטעים בדרום הקיבוץ, שייכים למשמר השרון. שמם המקורי “גני אסף” והשיבוש מובן.
גשם והפרעות - רישום בסידור העבודה של עובדי שדה וניר, במקום השמיניות הרגילות (הספרה שמונה, לציין שנעבדו שמונה שעות) ביום יפה.

דוברה - משחק כדור, מעין הכלאה בין כדורשת וטניס. מקור המשחק - יוסף, קרוב של משפחת גורן, עולה חדש מצ'כוסלובקיה ששהה בקבוצת שחר בשנות השישים המאוחרות וכונה "דוברה" ("טוב"  בצ'כית).

הבהמה - שם החיבה של מוקו לסוסתו הנאמנה, אוליביה.

הבראה - שבוע בחופש הגדול עם אוכל טוב ומיוחד (צ'יפס...)

הבתים ההפוכים - הבתים במערב הקיבוץ, שכניסתם בצד מערב ולא מזרח.
הגלריה - תוספת בנייה דמוית אקווריום במערב חדר האוכל הישן. שלב ביניים שהוסיף ארבע שורות שולחנות לחדר האוכל הצר מלהכיל, שאחר-כך ננטש לטובת החדש (ע”ע אמבטיות).
הג’מוסים - שני פסלי בטון של ג’מוסים, מעשי ידיו של יהודה מרר, על גדת הנביעה שליד נחל אלכסנדר.
הדשא הגדול – הדשא שהשתרע מהמרפאה עד מחסן הבגדים בערך, היכן שהיום נמצא אולם התרבות. שימש להקרנת סרטים, חגים וכו'.
היית בחוץ? - הלכת לשירותים לפני שיצאת לדרך?
היית בתא דואר? - בדקת אם יש דואר?
הייתי לבדוק... הייתי לראות וכו’ (תחביר גרמני).
הכדורים של הצ'ולנט - הסיבה שבגללה אהבנו כל כך את יום השבת. בצ'ולנט רגיל קראו לזה קישקע; אצלנו ויתרו על הקישקע ונשארו רק עם המילוי.
המיזבלה (להגות במלעיל כראוי, ולהקפיד על סגול מתחת ללמ”ד) - המזבלה הקיבוצית.
המשק - פינת החי של חברת הילדים. הג’וב הבעייתי ביותר במשק - הכנת “עיסה” לבעלי הכנף משאריות ארוחת הצהריים של החברים.
הצומח - גן הירק של החברה הצעירה. שטח מגודר בסמוך למשק הילדים עם שער לטרקטור, מחולק לערוגות בצל, גזר, תירס וכו’.
הצריף של סבא חרובים - צריף קטנצ’יק בפאתי הפרדס הצפוני, שבו התגורר בבדידות אבא של בת-עמי בסן, סבא מזוקן שנראה כאילו הוציאו אותו מסיפור ישן של פושקין.

הקמה - בין ארוחת הצהריים לשעה ארבע שובצו צעירות הקיבוץ (בתחילה בנות חברת הנוער, אחר-כך מוסדניקיות) לעבודה בבתי הילדים.

השכבה - אחת המטפלות חזרה בערב לבית הילדים כדי ללוותם אל השינה: קודם סיפור, ואז שיניים, פיפי ולמיטות.

התחתנ/ה לקיבוץ... - נישא/ה לבן/ת קיבוץ אחר ועברה לקיבוצו/ה.

ולצה - מכונה בבית החרושת שלשה את חומר הגלם לקלנדר (מכונת הדגל).
ותק - פז”מ בקיבוץ -מקנה את הזכויות השוות יותר, כמו לקבל טלוויזיה, לנסוע לחו”ל, וכמובן להיכנס ל”שיכון ותיקים”.

חופש שינה - כל יום היו ילדי החברה הצעירה חייבים לנוח בצהריים. מכיתה ב' או ג' מותר היה לקרוא במקום לישון. אבל החגיגה היתה ביום שבו מותר היה לא לנוח - חופש שינה.
חלב ציפורים - מנה אחרונה יחידה במינה, שאינה מבוססת על קמח: קצף ביצים צף במרק וניל קר.
חצי חפיסה - חצי טבלת שוקולד חלב “פרה”, פעם בשבוע, יום שישי אחה”צ, לכל ילד בחברה הצעירה. בקבוצות הוותיקות יותר (שאז הממתקים היו מצרך נדיר) האוצר נאגר ונסחר בטכסיסים ובעורמה.

טוף (טוב) חם - חם מאד.
טוף טוף חם - חמסין.

טיפול חולים - היתה בקיבוץ מטפלת מיוחדת, שתפקידה היה לבקר חולים פעמיים ביום ולהביא להם ארוחות, תרופות מהמרפאה, מה שנדרש.
טקסטים של מטפלות:
גרביים לקרה - הוראה חד משמעית היכן צריכים להיות הגרביים (בקערה) לאחר שהורדו מהרגליים והושארו באמצע המקלחת.
להסתובב לקיר, לעצום עיניים וללכת לישון - משפט סיום הערב של כל מטפלת המכבדת את מקצועה.
(והיה גם: ראש לקיר)
מה זה פה?ֿ! צירקוס (= קרקס)?? וגם: בזבזתם את כל התקציב שלכם להיום - דברי המטפלת לילדים כאשר איבדה את הסבלנות.
טריקו (במלעיל, לא להתרשל!) - חולצת טי. אחרי המקלחת, בזמן מנוחת הצהריים, לבשו הילדים טריקו. טי שירט קטן (של ילדים): טריצ'קו.

ירק מעבר - ירקות (בד”כ גזרים, קישואים, כרוב ולפעמים כרובית) שכובסו בסטימר (ע”ע). ההסברים למקור השם יכולים למלא ספר בינוני, אחד מהם טוען שהירק נקרא כך משום שהתבנית הועמדה בזמנו במעבר (מי זוכר מאין לאן?).

להסכים - כך אמרו כשהתכוונו “להרשות”. “ההורים מסכימים לי לבוא אליך בַארבע (ע”ע)”.
להשליך כביסה / לזרוק כביסה - לתת בגדים לכביסה.
להתגנב - להתפלח. ילדי החברה הצעירה התגנבו לפעילויות ערב אסורות של המבוגרים, בעיקר לסרטים.
להתגעל - להיגעל, להיתקף בגועל.
להתחלק - כך אמרו כשהתכוונו “להחליק”. כך יכול היה מישהו לספר שהתחלק, ואף אחד לא תהה איך הוא נשאר שלם.
ללכת הביתה (ברוב הקיבוצים אמרו ללכת לחדר)
ללכת לאדית - ללכת לאספקה קטנה. אדית וילמן ז”ל.
ללכת לאריה (יעקב) - להוציא מזומנים.
ללכת ליודית (פפאי) - לקבל שיעורי עזר.
לצ'ו - שקשוקה הונגרית.

מגיע - יש זכות ל-. מונח הנובע מהזכאות הסטנדרטית במוסדות הקיבוץ השונים. מגיעות להם נקודות ריהוט (ע”ע), מגיעה לה שבת (ע”ע), מגיעים לו מכנסי עבודה.
מה חילקו (מיט אוסטוטאט בהונגרית) - שאל/ה בעל/ת תיק פן (ע”ע) ריק, שפגש/ה בעל/ת תיק פן מלא.

מוישה פיל (ע"ש משה אלפן, בזמנו האיש הכי גבוה בקיבוץ) - כינוי לבוטן, שבתוך קליפתו החיצונית טמונים שלושה בוטנים במקום שניים, כרגיל.

מוסד - רמות חפר, בית הספר האזורי, התחיל רק עם העוגן ומעברות בהמשך הצטרפו עוד קיבוצים.
מוסדניקים - יש כאלו שעד היום קוראים כך לבני הנוער המקומיים.
מוסר עבודה: תחליף לכסף ביחסי עובד-מעביד, היה בשימוש בקיבוצים בין שנות העשרים והשבעים.
מועדון הח”ץ (החטיבה הצעירה, יוצאי הצבא) - אחר-כך המנזר, והיום: שמאב - מחסן ליד הרפת שרוהט ברהיטי עץ “בסגנון צעיר” בתוספת בר משקאות ומערכת קול, ושימש לריקודים “סלוניים” אחרי / במקום ריקודי העם.
מושך לי - יש בחדר רוח פרצים (גרמנית).
מחניים עם הדגל, או מחניים בדגל - משחק גניבת הדגל ממעגל הקבוצה היריבה. במקומות אחרים נקרא המשחק בדרך כלל "שני דגלים".
מטבח שדה - מטבח בקקון (ע”ע) שהגיש ארוחות בוקר לעובדי האיזור כדי לחסוך את זמן הנסיעה לחדר האוכל.
מלעיל: סימן היכר של הגייה בקיבוץ יוצאי הונגריה. דוגמאות: נורה, נחש, בובה, בטריה.
מנה - המנה הבשרית.
מנת חוץ - מנות אוכל שהוכנו עבור עובדים מחוץ לקיבוץ, אחרי ההתיישבות - קקון, ונשלחו למטבח השדה.
משכן - כפר קטן או מבנה מסנאדות (מוטות עץ כרותים בגרזן), שהיה הפרויקט של כל כיתה ו’ במסגרת הפעילות בשומר הצעיר. מסמר לא בא אל בין עציו, רק חבלים. מיקומו נקבע בשדות הקיבוץ, והיה סודי בהחלט, או כך לפחות סברו יושביו החוקיים.

נושא אוכל - אסן טרייגר (גרמנית), שימש להובלת מזון מחדר האוכל הראשי לבתי הילדים, לחולים ולסתם רעבי-בית. שלוש קומות אלומיניום, מחוברות בידית נשיאה, ובתוכן מנה (ע”ע), תוספת, מרק (בדרך כלל). את הסלט הניחו בזהירות בקערה מעל למכסה, שלצורך זה נהפך פנימה. חשוב לא לשים את המרק למעלה, מטעמים של שיווי משקל וניהול טמפרטורה.
נקודות ריהוט - הריהוט תוקצב בנפרד משאר התקציב. הזכות נאגרה בנקודות לפי ותק (ע”ע) בקיבוץ.
   
סבתא - שם החיבה (?) של יעקב הספר , שהגיע פעם בשבועיים לספר את בני הקיבוץ. כולם יצאו מתחת ידיו עוטים תספורת אחידה: פוני אלכסוני מלפנים, “גולח” מאחור. האלכסון נועד לסירוק עם שביל בצד, מה שאף פעם לא קרה. דוגמה בתמונה מימין.
סילקיה - בורשט (איכס רציני בעיני רוב הילדים).
ספינה מסתורית (ההברה “תו” מוטעמת, משום מה) - ארגז החול הנכסף בבריכת השחייה. מתנדבות ושאר חתיכות תמימות חשפו שם חלקים לא מקובלים וזכו למנת הצצות נדיבה.
סטימר: התחליף של המטבח הקיבוצי לסיר לחץ.

עבר לפרדס - נפטר.
עוגיות עבודה - פטי בר. שמן ניתן להן משום שאלה היו עוגיות הקפה במקומות העבודה. לסוג אחר, כהות יותר ושוליהן ישרים, קראו עוגיות רעפים.

פוקסין - יוד סגול. תרופה לכל פציעה וחבורה. אמור להיות פחות שורף מיוד אדום, שכנראה מסיבה זו לא קיבל שם אקזוטי.

פיף-פף - כך קראו בהעוגן לפופ-קורן. מבטאים Pif-paf.

פפלן - שמיכת צמר גפן חמה. שמיכת הקוץ מקיבוצים אחרים נקראה אצלנו פשוט שמיכת צמר, אבל היתה לא פחות דוקרת.

פרו-פרו (בסלנג ישראלי נפוץ - פוני) - שיער גזוז על המצח בתספורת בנות.

פראסק - מין מכת שוטו אדירה של המטפלת, בכף היד, על עורפו של המזיק הצעיר.
פקק - קיבוצניק/ית שלא סודר/ה למקום עבודה קבוע, אלא נשלח/ה, לפי הצורך, למלא מקום במקומות עבודה מתחלפים.
פתק
- "תשים לי פתק בתא" (לתזכורת), "קבלת פתק?" (כי אם לא אז כנראה אין לך תור לרופא) בקיצור, אין חיים בהעוגן בלי פתק.

 

צ'ופ - כלבו האגדי של מוקו, שעבר אליו בירושה לא כל כך חוקית ממשפחת גולדשטיין (גדיש כיום). (סיפור הלינה המשותפת)
ציבורית - כלבויניק.
צינצי - תרחיץ קלמין, או תרחיץ צינק.
צ’סקי קניידליקי - מאכל תאווה שהוכן רק בהזדמנויות חגיגיות: כופתאות כתוספת לצלי בקר, עשויות בצק שמרים עם קוביות לחם, מבושל במים ככיכר גדולה הנפרסת לפרוסות. הקטע היה להציף אותן בהמון רוטב צלי טעים.
צריף שוודי - צריף עץ רעוע ששימש מעון למתנדבים, ובעיקר למתנדבות, ולכן היווה אטרקציה בשנות השישים וצפונה.
   
קייזר שמארן - מנה אחרונה אוסטרו-הונגרית מפיסות קטנות של בצק בלינצ’ס שבור במזלג, מטוגנות ומתובלות בתרכיז פטל.
קוג'אק
- כלבם הדני הענק במיוחד של משפחת שי, שעל גבו רכבו כמה דורות של ילדים בקיבוץ.
קונפקציה
- מחלקה במפעל, שפעלה בשנות השבעים-שמונים. כל מוצריה נתפרו מפלסטיק מיוצר בהעוגן. רוב העובדות שם היו חברות ותיקות, שהתנהלו ברוח מוסר העבודה (ע”ע) הישן והטוב.
קקון - השדות שבמזרח הקיבוץ, מרחק 10 דקות נסיעה על פלטפורמה רתומה לטרקטור.
קילופים - שם הכינו את הירקות לבישול. מקום עבודה מקובל למוסדניקים, "פקקים" נטולי מקום קבוע, נשים בהריון.

רמפה - בחדר האוכל (כניסת המטבח), משם יצאו להצגות ולטיולים ("יוצאים מהרמפה", ז"א משם תצא ההסעה).
רפי הגיברת - סיומו של חרוז-ילדים מקובל באמצע שנות השישים*,ובשל כך כינויו של רפי, מציל צעיר ושרירי שנשכר להשגיח על השחיינים והקפצנים בבריכה של אותן שנים.
רפרפת - מנה אחרונה עשויה שכבות פודינג בשלושה צבעים: למטה חום (שוקולד), מעליו צהבהב (וניל), ולמעלה אדום שקוף (ג’לי תות). מידת האטרקטיביות שלהן לא תאמה את סדר הופעתן, ולכן פיתחו ילדי הקיבוץ טכניקה משוכללת של הפרדת השכבות ואכילתן לפי ההעדפה - הנחשקת ביותר בסוף.

שבת - יום חופש. שעות עבודה נוספות נצברו לימי חופש, שכונו שבתות.
שבת נסיעות - שבת שבה המוסדניקים חזרו לקיבוצים כבר ביום שישי בצהריים, להבדיל משבתות רגילות - שבת בבוקר.
שווייץ - השכונה הצפונית והגבוהה ביותר בקיבוץ. לשווייץ “עלו”.
שומררררררת - בלינה המשותפת, מול אינטרקום השמרטף, בבכי ופחד רב. להגיד ביללה המושכת את ה"ר": "שומרת, בואי לשקמה".
שורוק - עוד סוג שיבוש העוגני אופייני, להחליף חולם בשורוק: אפוּר, לקוּח, מאוּהב, מכוּער.
שלישקלך - אוה... כל מלה נוספת מיותרת.
שלושת העמודים - שלושה עמודי ברזל שחסמו את האפשרות להמשיך ישר ברכב מהשער לכיוון חדר האוכל הישן. מקום מפגש ואיסוף לטרמפיסטים.
שלושת העצים - שלושה אקליפטוסים שהיו פעם במרכז השדה בצפון מזרח הקיבוץ. היום הרוב פרדסים ומטעים, פעם זה היה שדה פתוח ובמרכזו בריכת האגירה (ע”ע).
שמוֹנצים - חפצים קטנים שהילדים אגרו. לכל ילד היה תא בארונית ליד מיטתו, ובו קופסה או מגירת שמונצים.

תיק פן - תיק פלסטיק, תפור במחלקת הקונפקציה (ע”ע), שחולק לחברים ושימש כסל קניות ושנור לצרכים פנים-קיבוציים. התיק נקרא כך “פן יחלקו דבר מה”.
תפוחים צרפתיים - "מנה" מקובלת בשישי בצהריים: פרוסות תפוחי אדמה עם פרוסות ביצים ונקניק סלאמי. המתכון אמור לכלול גם שמנת: מאכל הונגרי כשר למהדרין.
תשמור - תיזהר.
- - - - - - - - - - - - - - - -

** על המדרגות עולה גיברת
ובפעמון היא מצלצלת
טוק-טוק בדלת - (מי שם בדלת?)
רפי הגיברת!

 

 

 

____________________________________

הדפס | שלח לחבר
תגובות (3)
מאת אורית ברמן, ב- 24-09-2009 17:10
אני חושבת שאמרו "טיפול חולים" ולא ביקור חולים. 
כדאי להוסיף גם פליט, פליטיה 
בהמשך אני אכתוב איך השתמשו עםזה.
מאת צביה וייס-לייכט, ב- 10-01-2010 22:49
אפשר להוסיף ל\"אימרות\" המטפלות את משפט המפתח : תסתובב לקיר ,( ע\"מ שנפסיק לדבר ולצחוק במנוחת הצהריים) .
מאת אורית, ב- 14-01-2010 19:36
נכון, צביה,ואכן שלושת המרכיבים ההכרחיים מופיעים בפריט השני בטקסטים של מטפלות: להסתובב לקיר, לעצום עיניים, ללכת לישון. בצהריים כמו בערב.  
אגב: את מכירה מישהו שעשה את זה? :-)


הפרק נכתב ברצון טוב וכוונה כנה. תגובות, תיקונים והשלמות מציבור הקוראים יתקבלו ברצון, בעזרת מערכת התגובות להלן.
הוספת תגובה: שמור את תגובתך עניינית וקשורה לפרק זה. תגובות לא רלוונטיות או פוגעות יימחקו.
הקוד המופיע למטה נועד למנוע דואר-זבל ותגובות אוטומטיות. הכנס קוד זה בשדה המתאים לפני שליחת התגובה.

שם:
תגובה:

קוד: Code